אני פה ואני פה כדי להישאר - סיפורו של רופא עיניים

קריקטורת השבוע של עמאד חג'אג' מאייר ירדני, אנו רואים יד עליה כתוב סוריה את המסמר הנראה כמו אסד (ושמו כמו על צווארו) ואת הפטיש הרוסי תוקע אותו חזק בתוך היד, בתוך סוריה. הקריקטורה הגיעה בזמן לסיכום זמני של המצב הקיים בסוריה.

אז כמו ששואלים ב"גשש החוויר" - אז מה היה לנו כאן?

היה לנו בחור בשם מחמד בועזיזי, ירקן תוניסאי שהמשטרה המקומית סגרה לו את דוכן הירקות. במהלך מחאה הצית את עצמו ב-17 בדצמבר 2010, האירוע הצית מהפכה עממית בסוף שנת 2010 ולנפילת השלטון בתוניסיה.

ולעומת תקופות עתיקות בהן מידע היה עובר לאט, למהפכה בתוניסיה היה דלק שקוראים לו "ערוץ הטלוויזיה הקטרי אלג'זירה". הערוץ שידר בלי סוף את הנעשה בתוניסיה ובהמשך הדרך את שקורה בלוב, מצרים, תימן ועוד. האמיר (נסיך, שליט קטר) הקודם, אביו של הנוכחי התגאה בסיוע של הערוץ בהפלת המשטרים הרודניים דוגמת המנהיגים הוותיקים מאוד קד'אפי הלובי, מובארכ המצרי וכו'. בממלכות שבסעודיה ובירדן גם היה חשש לרעידות אדמה, אך ברפורמות מהירות הצליחו למנוע זאת, נכון לעכשיו לפחות.

בינתיים בסוריה הצטיירה התמונה "עוד שבועיים ואסד נופל" כפי שאמר אדם שהיה גם רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה, אהוד ברק. אך בשלב הראשון, כפי שציינתי בעבר סייעה לו "מפלגת האל" הלא היא חזבאללה (תרגום מילולי) הלבנונית, שהיא זרועהּ הארוכה של שלטון חכמי ההלכה באיראן והשאירה את אסד בזמן קריטי וזמני עד שהגיע הסיוע הרוסי המשמעותי יותר כפי שציינתי פה בעבר, שהחזיר לאסד את השליטה בחלב ומסתמן כחזרה לשליטה על אזורים חשובים בסוריה. כרגע יש שני כוחות משמעותיים בסוריה - אסד וצירו במערב, המדינה האסלאמית במזרח סוריה.

ברקע כמובן אנחנו פוגשים את עליית ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה שמצליח לנצל את רצונו של ברק אובמה, נשיא ארצות הברית היוצא לצאת מהמזרח התיכון ולהוריד את ההשפעה האמריקנית אך יותר מכך הבגידה האמריקנית של בני הברית כמו מובארכ המצרי ששמע מאובמה "העם במצרים לא רוצה לראות תהליך שמתחיל בעוד שבוע, או חודש או מספר חודשים, עכשיו זה אתמול", או המורדים שסוריה שעדיין ממתינים לתגובה האמריקנית לשימוש סורי בנשק כימי.

כמובן שמוקדם לסכם, וכמובן שקרבות עדיין מתנהלים, אך אפשר להגיד שאנחנו נמצאים בשלב ההפסקה של ה"הצגה", הולכים לקנות פופקורן, הולכים לשירותים ואנחנו לקראת השלב הבא. המחשבה כי נשארו לאסד עוד שבועיים ועוד שבועיים נגמרה, הוא פה כדי להישאר.

המערכה הבאה, תרתי משמע תתחיל ב-20 בינואר (יום כניסת דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית).

קחו אוויר - תכף חוזרים.